פסק-דין בתיק עת"מ 31866-10-10

מבוא

1.     המשיבים 8-3 (להלן-המשיבים), בעלי דירות בבנין משותף הנמצא ברחוב מרגלית 53 בחיפה פנו בבקשה למשיבה 2 (להלן-הועדה המקומית) לאישור תכנית חיזוק ותוספת זכויות לפי תמ"א 38, הכוללת בין השאר תוספת קומת מגורים רביעית ומעליה גג משופע מחופה ברעפים.

2.     העותרים, בעלי דירות במגרשים סמוכים לבנין, ברחוב המרגלית 51 ו-55 וברחוב קידרון 20, 20א' ו-22 בחיפה, מתנגדים להקמת הגג במתכונת המוצעת ומבקשים לקבוע כי קיימת חובה להתקין במבנה המוצע גג שטוח.

3.     בתחילה לעותרים היו טענות נוספות כפי שפורטו בכתב העתירה הראשון שהוגש ביום 17.10.2010. בדיון שקויים ביום 16.3.11 נענו הצדדים להמלצת בית משפט לפיה נדחתה העתירה בקשר לכל הנושאים האחרים והושארה לבדיקה ולבירור שאלה אחת, טיבו של הגג שיאושר.

השתלשלות ההליכים בנושא הגג

4.     ביום 8.2.10 אישרה הוועדה המקומית את הבקשה להיתר בניה לרבות מבנה הגג (נספח ד לעתירה).

5.     ביום 26.4.10 קויים דיון לפני ועדת הערר, המשיבה 1, בערר שהגישו העותרים, (נספח ו לעתירה).

6.     ביום 12.8.2010 נערך סיור במקום בו השתתפו כל הצדדים, (נספח ז לעתירה).

7.     ביום 2.9.10 דחתה ועדת הערר את הערר וקבעה בין השאר כי אין פגיעה ממשית בעותרים כתוצאה מבניית גג משופע, "אלא שיש מקום כי מהנדס הוועדה המקומית יורה למשיבים כיצד לבצע את הבנייה של הגג, באופן שיסייע להתאמתו לסביבה הקרובה, ככל שניתן", (נספח ח לעתירה).

8.     ביום הדיון בעתירה הראשונה-16.3.11, נמסרה לב"כ העותרים התוכנית עם הנחיותיו של מהנדס הוועדה המקומית בקשר לבניית הגג, בהמלצת בית משפט הוחזר נושא הגג לבדיקה מחודשת ע"י וועדת הערר על מנת לבחון את התוכנית שכללה באותו שלב את המצב התכנוני העדכני.

9.     ביום 14.4.2011, שבה וועדת הערר ובחנה את נושא הגג וקבעה כי "אין מניעה מלאשר את גג הרעפים", (נספח י לעתירה).

10.                        בהתאם להסדר הדיוני שבין הצדדים חודש הדיון לבקשת העותרים בשאלת הגג בעקבות אותה החלטה.

תמצית טיעוני העותרים

11.בפתח טיעוניו בע"פ, הבהיר ב"כ העותרים כי בניגוד לנטען בכתב העתירה המתוקנת, העותרים לא טוענים כי מדובר במקרה זה בסטייה ניכרת, כפי שלא נטען על ידם בעת הדיון בערר. לטענתם וועדת הערר בהחלטתה הראשונה קבע כי הסביבה היא סביבה של גגות שטוחים ולפי סעיף 18.2 לתמ"א 38 יש חובה להתאים את הגג לאופי הסביבה. בסתירה לכך וועדת הערר התירה בניית הגג תוך חיוב מהנדס הוועדה המקומית להורות לבצע הגג בהתאמה לסביבה.

12.                         לטענתם בהחלטה השנייה שינתה הוועדה את קביעותיה ללא כל הצדקה והסבר וקבעה שהגג לכשעצמו אינו חורג מהקיים בסביבה וכי יש מגמה לאשר גגות רעפים. על מנת לסתור את קביעת הוועדה הציגו העותרים תמונות-שהיו בפני הוועדה וטענו כי לאחר שניתנה החלטת וועדת הערר השנייה, הם מצאו כי ברחוב רק לשבעה בתים מתוך שבעים יש גגות רעפים, (סעיף 17ד לעתירה המתוקנת).

13.                        העותרים קובלים על הסתירה הפנימית הקיימת בין החלטות וועדת הערר ועל איזון האינטרסים שנעשה, בו הועדפה בניית מבנה המשיבים על פגיעה בעותרים המתגוררים בסמוך, תוך ניתוח שגוי של מהות מעקה שחובה להקים על גג שטוח. לטענתם במקרה זה הועדף שלא כראוי אינטרס כלכלי על הפגיעה בעותרים.

דיון

14.                        לאחר ניתוח טענות העותרים בכתב ובע"פ, לא מצאתי כי נפל פגם כל שהוא המצדיק התערבות בקביעות וועדת הערר.

15.                        אקדים ואבהיר כי התוכניות החלות על האיזור מתירות בניית עליית גג וגג רעפים, (ראו לענין זה סעיף 9.1 בתוכנית חפ/מק/1400גב וסעיף 5יח לתוכנית חפ/229י). כך שבניגוד לנטען ע"י העותרים לא מדובר במקרה זה בחריגה מסמכות שחרגה וועדת הערר, או  בסטייה ניכרת מתכנית כהגדרתה בתקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית),התשס"ב-2002.